אני זוכרת איך לפני בערך שנתיים הייתי עם סבא וסבתא שלי במוזיאון מיוחד ברמת גן. על קירות המוזיאון (מבפנים) היו ציורים יפים ומגניבים וכשאנשים מצטלמים איתם הציורים נראים אמיתיים לגמרי. למשל, אם מצטלמים עם ציור של כריש כועס ועושים מבט מבוהל ומפוחד במצלמה נראה כאילו באמת תקף אתכם כריש. היה במוזיאון ברמת גן ממש כיף.
איך זה קשור לחוויות שלי בצ’אנג מאי? אז זהו שגם בצ’אנג מאי הלכנו למוזיאון כזה, אבל פי אלף יותר גדול, פי אלף יותר יפה, פי אלף יותר מגניב והכי חשוב פי אלף יותר כיף! אני מוכרחה להודות שכשאמא סיפרה לנו שהולכים לשם קצת התאכזבתי, חשבתי לעצמי: “עשיתי את זה כבר בארץ למה לי לעשות את זה שוב?” הלכתי למוזיאון קצת באי חשק, אבל כשהסתכלתי על הציורים הבנתי שזה ממש לא דומה למה שעשיתי בארץ.
אני רק רוצה להדגיש שכל התמונות שאתאר לכם ותראו בעצמכם הם ציורים. גם אני לא הייתי מאמינה, אבל זאת האמת וכמובן שצילמתי מלא תמונות ואני לא יכולה להראות לכם את כולם אז העליתי רק את התמונות הכי מגניבות (היו הרבה תמונות מגניבות אז גם זו הייתה התלבטות קשה). היו שם מלא ציורים והצטלמתי כמעט עם כולם. היה למשל, ציור של מקל מעץ שבקצה שלו מתפשטת אש גדולה עליה אני נושפת והיא נהיית לבסוף דרקון מאש. אני יודעת שזה נשמע מטורף אז שמתי לכם את הציור (שימו לב אני מדגישה שוב: הכול ציור כולל המקל).
המוזיאון היה ענק, כל חדר שעברתי הרגשתי שהוא החדר האחרון, אבל לשמחתי היה עוד חדר. החדרים היו מחולקים לפי קטגוריות. למשל, היה חדר בו כל הציורים היו קשורים למים: היו שם ציורים של פינגווינים, דובי קוטב, קרחונים, גולשים, בריכה, בעלי חיים מתחת לים…
אני חושבת שהמוזיאון מתאים לכל הגילאים. גם מבוגרים יכולים להצטלם וליהנות מאוד. אז קבלו המלצה ממני על המוזיאון התלת מימדי בצ’אנג מאי. זו חוויה שלא אשכח לעוד הרבה זמן!
אלה המהממתתתתתת
התמונות והפוסטים שלך מיוחדים ומענינים
תמשיכו לכתוב המון
מתגעגע מאוד
תמיר
תמונות ממש יפות – איזה כיף לחוות את המוזיאון דרכך. תמשיכי לספר לנו על חוויות.
מתגעגעים,
מנדי
אלה אני מיתגעגת😭😭😭😭
הפוסטים שלך מדהימים ומעניינים אותי מאוד
תמשיכי להנות מהטיול
שני אני גם ממש מתגעגעת אלייך