לאחר 5 ימים בבנגקוק הגיע הזמן לעזוב ולנסוע לצ’אנג מאי, אבל לא בנסיעה רגילה. נסענו לצ’אנג מאי שהיא בצד השני של תאילנד ולכן נסענו ברכבת, ולא סתם רכבת: רכבת לילית. כן, כן: 12 שעות ברכבת.
לפני שנכנסנו לרכבת קנינו דברים שנוכל לאכול. אני קניתי וופל וכשאכלתי אותו גיליתי בתוכו נקניקייה, זה היה מוזר. ברכבת היו מיטות נפתחות כך שהיה אפשר לישון, והייתה גם מסעדה. היה לנו מאוד קר אז החלפנו לבגדים ארוכים. בזמן שהיינו ברכבת היה גמר המונדיאל והרבה אנשים (כולל אבא שלי ואחותי) רצו לראות, אבל רק בקרון אחד היה WI-FI אז כולם הצטופפו סביב טלפון אחד כדי לראות את המשחק (קיבלתי את המידע מאחותי).
ברכבת לא היה מה לעשות אז אני ואחותי העברנו את הזמן בלראות סרט (הארי פוטר), לספר סיפורים אחד לשני, לצייר, ולישון zzz…
נ.ב – רב הזמן ישנתי אז הפוסט לא ארוך.
הראלי אתה כותב מאוד יפה. תמשיך ככה ותגיד גם לאלה. אני מאוד מתגעגעת אליכם וכיף לכם שאתם מטילים ורואים מקומות חדשים.
באמת מוזר ה”ופל עם הנקנקיה בפנים”- אתה בטוח שזה ופלים לבני אדם?? איזה כיף לכם על החוויות.תמשיכו להנות ולכתוב.
באהבה גדולה
מוריה
תודה רבה, נמשיך לכתוב. אלה קיבלה את ההודעה.