ביום שני נסענו לחוות פילים. באו לאסוף אותנו מהמלון במיני וואן ויצאנו לדרך.
הנסיעה הייתה שעה וחצי ובדרך נאספו עוד כמה אנשים. כשהגענו כבר היה אפשר לראות פילים. לפני שצעדנו לפילים המדריך שלנו סאקי הסביר כמה דברים ואמר לנו ללבוש בגד מיוחד שהוא הבגד המסורתי של שבט הקארן, עליו אספר בהמשך. המדריך נתן לכל אחד שקית בננות ובמבוקים כדי להאכיל את הפילים. לכל פיל יש “מהוט” שזה המטפל שלו וזה שגידל את הפיל ודאג לו. הפילים היו ממש חמודים והאכלנו אותם בכל הבננות והבמבוקים שהיו לנו.
בחווה גיליתי כמה דברים: 1. קקי של פילים הוא בגודל 10 ס”מ. 2. מסוכן להיות מאחורי פיל כי בכל רגע הוא יכול ללכת אחורה. 3. פיל שנולד שוקל כ- 90 ק”ג.
אחר כך החלפנו בגדים לבגדי ים והלכנו לנהר ושם רחצנו את הפילים וניראה שהפילים נהנו.
מיד לאחר שרחצנו את הפילים הם התחככו בחול והתלכלכו מחדש. מהוט אחד החליט להתקלח ובאמצע קרא לפילה שלו לחכות לו והיא חיכתה עד שסיים בזמן ששאר הפילים חזרו לשטחם.
אחר כך אכלנו ארוחת צהריים והמדריך סיפר לנו על עצמו. הוא סיפר שעד גיל 12 גר בג’ונגלים בשבט הקארן ושיש להם שפה משלהם. בחווה אני ואחותי מצאנו חתולה חמודה וקטנה. אהבנו אותה מאוד. בסופו של דבר צעדנו בחזרה לוואן דרך שדות של אורז מלאים מים. בדרך לוואן הייתה אישה שחילקה זרעים להמון תרנגולות ונתנה גם לנו קצת זרעים כדי להאכיל את התרנגולות.
הראל המעלף
פוסט מאוד מאוד יפה ומושקע במחשבה שלו ובכתיבה שלו
אני מדמיין לעצמי שיהיה עוד הרבה פוסטים כמו אלה
תמיר.
תודה רבה אמשיך לעלות באותו הקצב (מקווה)