הראל: שבועיים בהויאן

אחרי שעזבנו את סאפה נסענו להאנוי לעוד שני לילות, עד הטיסה שלנו להויאן שבמרכז ויטנאם. הטיסה היתה קצרה, רק שעה. מחוץ לשדה התעופה חיכה לנו נהג שהזמנו ויחד אתו נסענו למלון שנקרא “The Moon Villa” (וילת הירח). לא יכולנו לראות את המלון טוב כי היה חושך אבל ישר ראינו שיש בריכה ושהחדר ממש טוב ומושקע. כשקמנו בבוקר ירדנו לארוחת הבוקר של המלון ואחריה החלפנו לבגדי ים ונכנסנו לבריכה. היא היתה ממש טובה, עמוקה ודי גדולה – בקיצור מושלמת.

בימים הבאים חקרנו את העיר והסתובבנו בה באופניים, בעיקר בעיר העתיקה. זה אזור מיוחד ויפה, מלא תיירים, מסעדות וחנויות מזכרות. בלילה דולקים בה המון מנורות צבעוניות ולפעמים יש מוסיקה והופעות רחוב של ילדים מחופשים לדרקונים. עשינו כל מיני דברים מגניבים כמו לשוט בסירה ולהשיט על המים סירת נייר קטנה ובמרכזה נר דולק. הסבירו לנו שכדאי לבקש משאלה ואז להשיט את הסירה.

אכלנו בבית קפה מיוחד שהוא גם בית מחסה לשבעים חתולים. קראו לו “בית הקפה של ג’ק” והמקימים פתחו את המקום כדי להציל ולטפל בחתולים וללמד את המקומיים לא לאכול בשר חתולים ובשר כלבים.

היינו בחוף הים כמה פעמים. בפעם השנייה אלה ואבא התחברו למצנח שקשור לסירת מנוע. ברגע שהסירה התחילה לזוז הם התרוממו גבוה באוויר. הם סיפרו שהיה ממש כייף. בפעמים נוספות באנו לבר-מסעדה בשם “Kahuna” שהיו בו גם בריכה וגם חוף. היה טעים וכייף. פגשנו שם משפחה בלגית ומשפחה ישראלית שגם מטיילת.

עשינו גם דברים פחות מיוחדים, רק להנאה כמו ללכת לשוק הלילה, שם קניתי רובה צעצוע, לאכול במסעדות, לרכב על אופניים בשדות האורז הקרובים לעיר, לראות סרטים במחשב, להשתתף בסדנת אוכל וללכת עם אבא למתחם גיימינג, שם שיחקנו פורטנייט עם המשפחה הישראלית שכבר הכרנו. ועוד דבר אחד עשינו. הוא היה ממש כייף כך ששמרתי אותו לסוף הפוסט: יצאנו בבוקר בהסעה מיוחדת לפארק בשם “Vinpearl”. היה כל כך כייף שבילינו שם מעשר בבוקר ועד תשע בלילה כשהמקום נסגר. אלה תספר על זה בפוסט נפרד.

למחרת ישבנו בבית קפה וכתבנו פוסטים לבלוג. לפוסט שלי קראו “שבועיים בהויאן”.