אחרי סייגון, שם נפגשנו עם סבתא טובה, סבתא עמירה וסבא רמי נסענו עם כולם לעיר קנת’ו (Can Tho). זוהי עיר ויטנאמית שנמצאת ליד הדלתה של נהר המקונג (מי שלא יודע מה זה דלתה הנה קישור). המקונג הוא נהר ממש גדול שזורם בסין, בורמה, לאוס, תאילנד, קמבודיה ונשפך לים בדרום ויטנאם. המים בו חומים ויש עליו הרבה תנועה של סירות. הרבה מאוד אנשים גרים ליד הנהר כי האדמה שלידו מאוד פורייה. חלק מהמשפחות גרות בצד אחד שלו והילדים חוצים את הנהר עם סירה כל יום לבית הספר.
הנסיעה לקנת’ו הייתה די ארוכה והסיבה שנסענו לשם היתה לשוט על המקונג ולבקר בכל מיני מקומות באזור. למדריך שלנו קראו יאן. הוא היה ממש נחמד. עלינו איתו על סירה ושטנו איתו במשך יומיים.
ביום הראשון ביקרנו בכמה מקומות:
מפעל לבנים
ראינו איך מכינים מחימר לבנה וראינו תנור ענק. אמרו לנו שלתוך תנור אחד מכניסים מאה אלף לבנים יחד. בתנור הלבנים מתקשות במשך כמה ימים. ראינו גם שהקליפה של האורז משמשת כחומר בערה לאש של התנור. אחרי שהקליפה נשרפת היא נמכרת כדשן. זה בעצם מחזור או מעגל קסמים: קליפת האורז חוזרת לאדמה ממנה יוצא שוב אורז. במפעל ראינו גברים ונשים עובדים יחד. זאת נראית עבודה קשה מאוד.
חוות דגים
אחרי ששטנו עוד כעשרים דקות הגענו למתחם עם כמה בתים צפים שצמודות אליהם רשתות גדולות שנמצאות במים. בכל רשת יש דגים מסוג אחר או מגודל אחר. נתנו לנו להאכיל אותם וזה היה ממש מגניב. הקטע שבהתחלה לא רואים הרבה דגים במים, אבל כשזורקים אוכל כל הדגים מסתערים ורואים פתאום עשרות דגים צפופים. אחר כך נתנו לי מקל קשור לחוט שעליו עכביש מת. אמרו לי להחזיק את המקל מעל גיגית ובה דגים. ברגע שהדגים זיהו את העכביש מעליהם הם ירקו עליו מים בצורה מאוד מדויקת. לדגים האלה קוראים “דגים טורפים” והם משפריצים מים על הטרף שמתנתק בגלל זה מהקורים ונופל אליהם. בסוף דג לבן אחד קפץ קפיצה מטורפת, תפס את העכביש ואכל אותו.
דגים מעופפים
הגענו לחווה שנמצאת ביבשה ושם ראינו הרבה דגים שנראו רגילים. אחרי שזרקו להם אוכל הם קפצו קפיצה ענקית בבת אחת וניסו לתפוס את האוכל באוויר. זה היה מגניב.
לוטוס הפיל
בדרך חזרה ראינו על המים כמה פרחי לוטוס עם עלים ענקיים. קוראים לזן הזה “לוטוס הפיל” כי הוא מאוד גדול. אמרו לנו שאנשים יכולים לעמוד עליהם.
בסוף היום הלכנו לאכול ארוחה ויטנאמית אצל משפחה מקומית (אלה ואני אכלנו KFC שקנינו לפני הטיול).
ביום השני היינו אמורים לצאת ממש מוקדם אבל בגלל גשם חזק יצאנו יותר מאוחר. ביום זה ביקרנו בעוד כמה מקומות:
מטע קקאו
ביקרנו במטע משפחתי והראו לנו איך נראים הפולים, איך עושים שוקולד ואיך מפרידים בין השוקולד לחמאת השוקולד (ממנה עושים שוקולד לבן). טעמנו שוקולד שהיה מאה אחוז מריר. קיבלנו גם שוקו טעים.
מפעל לאיטריות אורז
בהתחלה מערבבים אורז וטפיוקה, אחר כך שופכים קצת מהבלילה למחבת גדולה, משטחים אותה ואז הופכים בשיטה מצחיקה. בשלב הבא מניחים את הדפים לייבוש ולבסוף בעזרת מכונה חותכים לרצועות דקות = איטריות ומכניסים לשקיות.
השוק הצף
התחנה האחרונה היתה השוק הצף שהיה ממש מגניב. כל דוכן הוא בעצם סירה ובכל סירה נמכרו ירקות ופירות שונים כמו דלעת, כרובית, אבטיח, קוקוס, מנגו, בטטה והרבה אננס. בכל סירה היה עמוד גבוה ועליו תקעו דוגמה מהמוצר שהם מוכרים כדי להראות למרחוק מה הסחורה שלהם. הם מכרו בעיקר לאנשים שקנו בכמות גדולה כדי למקור בכפר שלהם. וגיליתי משהו לגבי אננס: תמיד ראיתי אננס חתוך בצורת ספירלה וחשבתי שזה ליופי ואז גיליתי שחותכים את זה ככה כדי להוציא את הגרעינים השחורים מהאננס.
בסוף הסיור בשוק יצאנו לשייט מייגע ביובלים ותעלות צרות עד המקום בו חיכו לנו המוניות. אבא, סבא, סבתא וסבתא נסעו למלון לנוח ואמא, אלה ואני נסעו ל-KFC לאכול.
לפי דעתי היה טיול מגניב. ממליץ.
הראל איזה פוסט מעניין!! ממש נהניתי לקרוא. תמשיך לחוות חוויות מעניינות ולשתף אותנו בבלוג חיבוק מהלנדאים
הראל, אין כמוך. אתה כותב מאד יפה. החזרת אותי לחוויה מקסימה שעברנו יחד. היטבת לתאר חלק מהפגישה המרגשת והבילוי המשותף שלנו. כבר מחכה לפוסט נוסף.
סבתא עמירה
וואו! ממש יצאתי לסיור אתכם
מקווה שאתם נהנים- כך אני מבין…
עפרי